בס''ד
יתאר כל איש לעצמו את הסצנה הבאה, אבל ברצינות. בשיא הטבעיות. נסו לא להתפרץ לשורה הבאה כי באמת לא היתה לידידי כוונה להרגיז מישהו. אז ככה, זעליג הולך בנינוחות ברחוב או אפילו ממהר לאיפשהו, זה לא משנה, כי הוא פוגש ידיד טוב ששנים לא דיבר איתו.. או שכן. אבל יש לו מסר מה זה חשוב להעביר, ככה בכל אופן נוצר הרושם.
זה מזמן הוא חושב על הטון, על התאמתו לאווירה ועל איך שיוריד את הקנייץ', עם הדגשים בכל המקומות הנכונים, כי חשוב לו להעביר את המסר. לטוב ולמוטב. הוא מוכן לקחת את הסיכון.
לאחר ברכת שלום לבבית ומספר מילות נימוסין בנסיון לעבור לעיקר, מקדים ידידו הטוב לגלות את אוזניו בנועם: ''להוי ידוע לך מראש, אני לא אסכים עם כל משפט שני שלך. לפחות בהתחלה. וגם אם אסכים- רוב הסיכויים שלא אקבל אותו. ובכלל אני חושב שאתה לא מבין באיזה מצב אני נמצא,'' והמשפט הכי דרמטי: ''דע לך שלנתונים אלו יש השלכות על המשך השיחה''.
עוד לפני שמספיק זעליג לפתוח את הפה ולארגן את הנאום חוצב הלהבות, הוא כבר נפער מאיליו, משאיר מקום לתהיות על הפתיחות הגובלת בחוסר טקט של בן שיחו.
אז זהו, שלמזלנו זה מה שידידו רק חשב, הוא לא אמר זאת. ואיך הגעתי למסקנה מרחיקת הלכת הזו? בשורות הבאות. אולי פשוט נתאר את המשך השיחה.
כמו שנצפה, לאחר המשפט השני הוא הפסיק את זעליג המסכן וגם לאחר הרביעי, נוצר הרושם שהוא לא מקבל את דבריו, ובקושי מסוגל להקשיב. האמת זה מה שרובינו היה חושב, אם מישהו במקרה היה מבקר את ההנהגה הכללית שלנו, ובמילים אחרות מטיף מוסר. העיניים של בן שיחו כמעט יצאו מהחורים והוא ניסה בכל הפסקת נשימה להשחיל משפט להגנתו. זעליג המסכן מנסה בכל כוחו להמשיך לשטוח את טענותיו עד שמשהו מסוכן כמעט התפתח בינהם. היה ברור שהלה לא מסכים איתו, הוא לא ניסה להסתיר את זאת.
לא פעם שאלתי את עצמי- במהלך שחזור השיחה, מה בכלל הבעיה בשיחה בינהם. האם ציפינו מבן שיחו להסכים על כל נושא שהעלה, בפרט באלה שקשורים אליו. יתירה מזו. הוא לא היחידי שהיה מתנהג כך. אפשר לומר שזו צורה די קיצונית של שיחה. אבל אלה בעצם התגובות הנפוצות, ההתנהגות המקובלת.
זהו שלא. אולי זה מקובל אבל זעליג ממש התפוצץ וכל אחד במקומו היה מרגיש אותו דבר. לולא היה נכנס ידידו כל רגע בדבריו יכול להיות שהוא היה מעכל את עוצמת הרגשות מתוך הטון שבו נאמרו הדברים ועד כמה זה מפריע לו. ובמילים אחרות, לא להוציא את האוויר מהמפרשים.. מה איכפת לך שהדברים אינם נכונים, אם בסוף תעמיד אותו על טעותו והדברים ילובנו עד קוצו של יוד ?
טיפ קטן לי אליך, ידידי. אם יש לך כל כך ענין להרגיז, דווקא אם תשתוק בענווה תרווה נחת. וכיוון שלא נחשדו ישראל על כך, אתה מוזמן להגיב ולשטוח את טענותיך הנפלאות. לאחר שזעליג יסיים את דבריו וירגיש שהצליח לחנך עוד איש מישראל. אחרי הכל אותך הוא לא יצליח לחנך. זה מה שחשוב.
